#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד. 1 שנים שקדשו שתי אחיות זה אינו יודע איזה קידש וכו' קדמו שנים וחלצו וכו' קדמו וכנסו אין מוציאים מידם, האם אף בכהנים כן (שהרי אחת מהם ודאי חלוצה)?	אף בכהנים אין מוציאים, כיון דחלוצה דרבנן מספק לא אסרו אותה.	יבמות כד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד. 2 כיצד נדרש הפסוק וְהָיָ֗ה הַבְּכוֹר֙, אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד, יָק֕וּם עַל־ שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת, וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖וֹ מִיִּשְׂרָאֵֽל?	"וְהָיָ֗ה הַבְּכוֹר֙ - מצוה בגדול ליבם וכל גדול בכלל וקראו בכור שנוחל כבכור ואינו נוטל בראוי כבמוחזק.<p dir=""rtl"">אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד - פרט לאילונית שאינה יולדת.</p><p dir=""rtl"">יָק֕וּם עַל־ שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת - לנחלה הוקש ל&quot;על שם אחיהם יקראו בנחלתם&quot; ואף שבכל התורה אין מקרא יוצא מידי פשוטו כאן יוצא. </p><p dir=""rtl"">וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖וֹ מִיִּשְׂרָאֵֽל - פרט לסריס ששמו מחוי</p>"	יבמות כד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כד. 3 מנין שאף שאר האחים שייכים במצות יבום ולא דוקא הבכור?<p dir=""rtl"">ולענין מה אמרה תורה בכור?</p>"	"מדכתיב &quot;כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם&quot; למדנו שישבו אפ' ב' אחים ומת מי שמת בין הגדול ובין הקטן דהוקשה ישיבתם, ומיעטו אשת אחיו שלא היה בעולמו אבל אם היה יכול ליבם אפ' השלישי הנולד ש&quot;מ שלעולם הקטן יכול לייבם.<p dir=""rtl"">אף שאין בכור חוזרים אצל הגדול כמו בכור שבכרותו גרמה לו אף גדול גדולתו גרמה לו.</p><p dir=""rtl"">כמו שבכור שייבם נוחל אף הקטן כן שהרי קם תחת אחיו, הטעם שאמרה תורה &quot;בכור&quot; שנוחל כבכור ואינו נוטל בראוי כבמוחזק.</p>"	יבמות כד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד: 1 הנטען על הגויה ונתגיירה האם הוי גיורת והאם מותר לישאנה, אם נשאה האם מוציא ומדוע?	לכתחילה אין מקבלים גרים שמתגיירים לשום אשה וכד' ולכן אין מקבלים גרים לימות המשיח וכד', בדיעבד אם התגיירו ר' נחמיה אומר שאינם גרים אבל חולקים עליו והלכה שהם גרים.</p><p dir='rtl'>הנטען על השפחה ונשתחררה או על הגויה ונתגיירה - לא ישאנה, ואם כנס אין מוציאין מידו, ואין הטעם שהגרות לא חלה אלא משום &quot;הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך&quot;	יבמות כד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כד: 2 הנטען על אשת איש האם יכנוס ואם כנס האם מוציאים אותה, וכיצד הלכה?<p dir=""rtl"">האם משנתנו עוסקת ביש עדים או בלא עדים?</p>"	"לכתחילה: ודאי לא יכנוס ואפ' נשא אדם אחר אחר הקול וגרשה.<p dir=""rtl"">אם כנס: אם יש עדים - יוציא, אם אין עדים - לחכמים אם אין לה בנים יוציא ואם יש לה בנים לא יוציא, לרבי לעולם יוציא ואף בקול בעלמא.</p><p dir=""rtl"">משנתנו שאמרה שאם כנס יוציא: מדקתני 'הוציאוה' משמע בב&quot;ד, לל&quot;ק כרבנן וכשיש בנים. לל&quot;ב כרבי שמוציאים אף שלא בעדים. רבה בר רב נחמן שנה במשנה הוציאה ואם כן אפשר לפרש כרבנן וכשאין עדים (ואין בנים).</p><p dir=""rtl"">הלכתא כוותיה דרב דס&quot;ל כרבנן בקלא דפסיק, וכדרבי בלא פסיק הינו יום וחצי בלי הפסק [הפסק מחמת יראה אינו נחשב הפסק וקול ע&quot;י אויבים אינו נחשב לקול].</p>"	יבמות כד:		
